top heb

מהו חקר המקרא

מהו חקר המקרא ?

ניתן להמשיל את חקר המקרא (התנ"ך) למבנה של בית אשר מחוץ מהווה יחידה אחת, מושלמת באחידותה, אך בפנים הוא בנוי חדרים רבים, קטנים וגדולים. כאותו בית אשר תכנונו מורכב ומסובך, כך גם לימוד המקרא (הנמנה עם המקצועות ההומניסטיים הוותיקים ביותר) מורכב ובעל מישורי התמחות שונים. ננסה, איפוא, ליטול על עצמנו את תפקיד המארח ולהנחות את המעוניינים לשהות בצל קורתו של בנין זה של חקר המקרא. התנ"ך הוא יצירה מורכבת מאוד אשר תהליך היווצרותה נמשך כאלף שנים. מאחר שרבים היו מעורבים בתהליך זה, משקפת היצירה המקראית תפיסות ודעות של אנשים שונים, אסכולות שונות ותקופות שונות. לפיכך מנסה החוקר בראש ובראשונה לבודד את המרכיבים השונים, דהיינו, עבודת המחברים השונים וחלקם של עורכי הספרים. החוקר מתעניין גם בשאלה כיצד ומתי נתקדשו הספרים, ואלו שינויים חלו בהם בתהליך המסירה מאז התקדשותם ועד לזמננו. לשם כך הוא בודק חיבורים שונים מתקופת בית שני, תרגומי מקרא קדומים וכן כתבי יד מקראיים. המישור הפילולוגי וההיסטורי-ביקורתי הוא, איפוא, חוט השידרה של חקר המקרא.

המזרח הקדום ותרבותו שימשו רקע לצמיחת הספרות המקראית. אי אפשר להגיע להבנה שלמה של היצירה המקראית - ספרותה ותפיסת עולמה- מבלי להכיר את ההיסטוריה ואת התרבות של שכנותיה של ישראל בתקופת המקרא. כך למשל לא ניתן ללמוד את החוק המקראי הקדום ללא הכרת החוק המסופוטמי, ואת תולדות האמונה המקראית ללא הכרת עולם הרוח של המזרח הקדום.

ביצירה המקראית משתקפים מבנים והליכים חברתיים המאפיינים את החברה אשר מתוכה היא צמחה, ולכן יש בה עניין לסוציולוגים שעיסוקם בחקר דפוסי החברה , ולאנתרופולוגים, החוקרים את מנהגי החברה הקדומה.
לצד הסוציולוגיה נמצא את הגיאוגרפיה ההיסטורית והארכיאולוגיה של ארץ-ישראל ושכנותיה, שהרי העיקר במקרא הוא "עם ישראל בארץ-ישראל". הממצאים הארכיאולוגיים, גם אם אינם הופכים את התנ"ך כולו להיסטוריה, הרי הם שופכים אור על פרקים מסויימים שלו.

המקרא, כתעודה ספרותית, מעורר גם את התעניינותם הן של חוקרי הספרות והן של אנשי הלשון העברית והבלשנות השמית. דובר השפה העברית סבור כי הוא בקי בלשון המקרא מאחר שזו היא שפתו. אולם בין לשון המקרא לבין העברית בת ימינו קיימים הבדלים מהותיים, והמתעלם מהם ישגה בפרשנות מוטעית.

הספרות היהודית שלאחר המקרא היא נדבך נוסף בלימוד המקרא ומחקרו. ספרות זו היא במידה רבה פיתוח רעיוני ופרשני של דברי המקרא. לפיכך יש לחוקר המקרא עניין מיוחד בתולדות פרשנות המקרא ובהתפתחות רעיונותיו, כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות החיצונית, במגילות כת מדבר יהודה, בתרגומי המקרא, בספרות הרבנית ובפרשנות ימי הביניים.

המקרא מקודש בשלוש הדתות המונותאיסטיות. הוא בא לידי בטוי בכל ענפי התרבות היהודית והנוצרית (ספרות, אמנות חזותית, מוזיקה וכיוב') והשפעתו נכרת אף בתרבות האסלאם.
המקרא הוא, איפוא, מסמך עשיר מאין כמוהו, חקר המקרא יכול להעניק לתלמיד אתגר אינטלקטואלי יחד עם הרפתקה הרוחנית. הטקסט העתיק מתעורר לחיים כשלומדים אותו וחושף רבדי משמעות אקטואלית ורעננה, כאילו לא נכתב לפני אלפי שנה.

"ורבקה אוהבת את יעקב", אבל פן, באדיבות איתיאל פן

מבזקים


אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא





אתר נגיש לחוג למקרא

אתר נגיש לחוג למקרא